טניס ישראלי
חדרי בריחה בישראל
טניס tennis טניס tennis ישראלי israeltennis טניס
מה זה טניס?

טניס (Tennis) הוא משחק כדור המתבצע בין שני שחקנים (משחק יחידים) או שני זוגות (משחק זוגות) באמצעות מחבט וכדור. הטניס נחשב לספורט אולימפי ומשוחק במדינות רבות ברחבי העולם.

ההיסטוריה של המשחק
עוד במאה השש עשרה היה משחק הטניס להיט בחצרות המלכים. הנרי השמיני היה חובב נלהב של משחק זה. משחק הטניס נחשב למשחק חדש יחסית, הוא הומצא בבריטניה בשנת 1873. בהתחלה נמכר כערכה ניידת של כדור, שני מחבטים ורשת ונחשב למשחק של האצולה הגבוהה, לכן זכה לכינוי 'הספורט הלבן'. כיום משחק הטניס הוא אחד מענפי הספורט המובילים בעולם, והוא משוחק ונצפה במאות מדינות על ידי מיליוני אנשים.

עקרונות המשחק
המשחק משוחק בעזרת מחבט שמסגרתו עשויה ממתכת קלה (בעבר הוכנו המסגרות מעץ) שממנה שזורה רשת של גידים מפלסטיק שבאמצעותם חובטים בכדור. כדור המשחק עשוי מגומי גמיש ומצופה בשערות קצרות ודקות, קוטרו של הכדור הוא כ-5 ס"מ וצבעו בדרך כלל צהוב זוהר.

המשחק נערך על גבי משטח שטוח העשוי דשא, חימר, אספלט או גומי ונתחם על ידי קווים המצוירים על הקרקע בצורת מלבן. את המגרש חוצה רשת בגובה של 91.4 ס"מ (במרכזה) עשויה חבלי בד דקים התלויה על גבי עמודים משני צידי המגרש. כאשר נערך משחק זוגות מוסיפים לתחומי המגרש גם תחומי הצד של המגרש המרחיבים את שטח המשחק. את המשחק ניתן לערוך באולם סגור או באיצטדיון פתוח. מטרת המשחק היא לחבוט בכדור באמצעות המחבט מעל לרשת אל עבר צדו השני של המגרש בתוך תחומי המגרש המסומנים על הקרקע, זאת לאחר לא יותר מנגיעה אחת של הכדור בצד אחד של
המגרש ונגיעה אחת במחבט.

 

שיטת הניקוד בטניס מתחילה בבסיסה בנקודה, זכיה במספר נקודות מקנה זכיה במשחקון, זכיה במספר משחקונים מקנה זכיה במערכה וזכיה במספר מערכות מהווה ניצחון במשחק כולו. להלן פירוט שיטת הניקוד:


זכיה בנקודה
כל תחילת נקודה מתחילה ב'חבטת הגשה (Serve)'. בכל משחקון מוגדר 'שחקן מגיש' ו'שחקן מקבל', על השחקן המגיש לעמוד ב'קו הבסיס' של המגרש (הקו התוחם את אורך המגרש) והשחקן המקבל רשאי לעמוד בכל תחום של המגרש מצד הרשת שלו. השחקן המגיש צריך להשליך את הכדור באוויר ולהכות בו לפני שהוא נוגע בקרקע באלכסון אל משבצת ההגשה (הריבוע הקטן הצמוד לרשת) של היריב. כל עוד לא היכה השחקן בכדור הוא ראשי לנסות והשליך את הכדור כמה פעמים שירצה עד שהזריקה תהיה לשביעות רצונו אך מרגע שהיכה או ניסה להכות בכדור הנסיון נחשב להגשה. השחקן המגיש חייב לבצע את ההגשה בעמידה (לא בריצה או תנועה) ונאסר עליו לחצות את קו הבסיס, במידה והוא עובר על תנאים אלו הגשתו נפסלת 'פסילת רגל'. בכל נקודה יש למגיש שתי הזדמנויות להכניס את הכדור אל תיבת ההגשה של היריב (בתנאים שפורטו) במידה והוא נכשל בכך פעמיים יריבו זוכה בנוקודה. תפקידו של השחקן המקבל הוא להחזיר את הגשת היריב לאחר שהכדור קפץ קפיצה בודדת בצד שלו של המגרש אל צידו של היריב.

אם כך הגשת תקינה מתבצעת כאשר המגיש משליך את הכדור באויר וחובט בו אל תוך תיבת ההגשה של יריבו מבלי שהכדור יפגע או יגע ברשת ומבלי לעבור את קו הבסיס, כל זאת תוך לא יותר משני נסיונות. לאחר ההגשה ממשיכים השחקנים את הנקודה עד אשר אחד מהם מבצע פסילה. פסילה מתבצעת באחד המקרים הבאים:

חבטה אל הרשת או אל מחוץ לתחומי המגרש.
אי חבטה בכדור.
יותר מפגיעה אחת של הכדור במחבט מהלך חבטה.
חבטה לאחר יותר מקפיצה אחת של הכדור.
נגיעה של הגוף או של המחבט ברשת.
כל פסילה מעניקה לשחקן היריב נקודה אחת. במשחקים רשמיים ישנו שופט היושב בכיסא גבוהה באיזור הרשת (מחוץ למגרש כמובן) שתפקידו להתבונן במשחק ולקבוע מתי מתבצעת פסילה. לעיתים יש לשופט הראשי גם שופטי קו שתפקידם לבדוק האם הכדור יצא מתחומי המגרש כפי שהם משורטטים על הקרקע (לרוב כל שופט קו אחראי להתבונן על אחד מקוי המגרש). במשחקים ללא שופט באחריות השחקנים לשפוט כל אחד בצידו שלו של המגרש


זכיה במשחקון
כל משחקון (Game) מורכב מסדרה של נקודות במהלכן אחד השחקנים מוגדר כמגיש והשני כמקבל. משחקון מנוצח כאשר אחד השחקנים מנצח בלפחות 4 נקודות בפער של 2 נקודות ומעלה מיריבו. בכל פסילה של היריב מקבל השחקן ניקוד לפי הסדר הבא 0, 15, 30, 40 (0 לא נחשבת כנקודה). כאשר מכריזים על הניקוד אומרים קודם את הניקוד של המגיש למשל: 'שלושים, אפס' משמעו שלמגיש 30 נקודות ולמקבל 0. כעקרון אם לשחקן 40 נקודות והוא זוכה בנקודה נוספת הוא זוכה במשחקון מבלבד מקרה בו לשני השקחנים יש 40 נקודות (40:40). בשל הכלל שהוגדר שעל השחקן להיות בפער של שתי נקודות לפחות כדי לזכות במשחקון כאשר מגיעים שני שחקנים למצב בו לכל אחד 40 נקודות הם נכנסים ל'שובר שיוויון'. שובר שיוויון הוא בעצם הערכה למשחקון שכדי לנצח אותה על השחקן לזכות בשתי נקודות ברצף, כאשר הוא זוכה בנקודה אחת ניתן לו 'יתרון' אם יזכה בנקודה כאשר יש לו יתרון ינצח את המשחקון אך אם יפסיד נקודה זו יחזרו השחקנים למצב שיוויון. מכך שזכייה במשחקון יכול להתרחש בשני מקרים: כאשר לשחקן 40 נקדות והוא זוכה בנקודה נוספת וליריבו 30 נקודות ופחות או כאשר שחקן מגיע למצב של יתרון בשובר השיוויון וזוכה בנקודה נוספת. לפני תחילת כל נקודה תוכרז התוצאה במשחקון על ידי השופט (אם קיים) או על ידי אחד השחקנים.


זכיה במערכה
זכיה במערכה (Set) מבוססת על זכיה במספר משחקונים (באופן שהוסבר) כאשר השחקנים מתחלפים לסרוגין בכל משחקון בהגשה ובקבלת ההגשה. ההחלפה של המגיש בכל משחקון נועדה לשמור על שיוויון מכיוון לרוב לשחקן המגיש יתרון במשחקון בו הוא מגיש מכיוון שההגשה מאפשרת שליטה בנקודה. כדי להשוות את התנאים באופן מוחלט מתחלפים השחקנים בצידי המגרש לאחר המשחקון הראשון ואחריו אחרי כל שני משחקונים. זכיה במערכה מתבצעת כאשר אחד השחקנים זוכה ב6 משחקונים בהפרש של לפחות שני משחקונים (אם התוצאה 6:5 ימישכו עד שאחד יגיע ל7 נקודות). במידה והשחקנים מגיעים למצב של 6 משחקונים לכל אחד (6:6) ישחקו השחקנים שובר שיוויון מיוחד שהמנצח בו ייזכה במשחקון נוסף ויינצח את המערכה 7:6. שובר שיוויון זה שונה משובר השיוויון שהוזכר קודם, הוא מורכב ממשחק בו כל נקודה שווה נקודה בודדת (בשונה משיטת המשחקונים) כשהמטרה להגיע ל7 נקודות. אם השחקנים מגיעים למצב של 6:6 בשובר השיוויון המיוחד ימשיכו לשחק עד שאחד יזכה בשמונה נקודות, אם יגיעו ל 7:7 ימישכו לשחק עד 9 וכך עד שאחד מהם יוביל על משנהו בשתי נקודות.

הזכיה במשחק כולו בעה לידי ביטוי בזכיה במספר מסוים של מערכות על ידי שחקן אחד. במשחק 'הטוב משלוש מערכות' יש לזכות בשתי מערכות כדי לנצח את המשחק ובמשחק 'הטוב מחמש מערכות' יש לזכות בשלוש מערכות כדי לנצח. לספירה הפנימית בתוך המערכות אין חשיבות בתמונה הכוללת של המשחק, כלומר המשחק מוכרע לפני מספר הזכיות במערכות ולא לפי התוצאה הפנימית בכל מערכה (לדוגמא: שחקן א ניצח את המערכה הראשונה 6:0 ושחקן ב ניצח את שתי המערכות שאח"כ בתוצאה 6:4 ו 6:4 - שחקן ב הוא המנצח כי זכה בשתי מערכות, למרות ששחקן א זכה בסך הכל ביותר משחקונים).


סוגי החבטות
בטניס יש שלוש סוגי חבטות: כף יד, גב יד, והנחתה.:

חבטת כף יד(forend). מיועדת לכדור המגיע לימין השחקן. רגל שמאל וכתף שמאל ניצבות קדימה, כאשר צדודית הגוף למול המתחרה, כף יד ימין אוחזת במחבט, מביאה אותו בתנועה מלמטה למעלה מעל גובה כתף ימין, ומחזירה אותו תוך כדי חבטה בכדור.
חבטת גב יד(bacend). מיועדת לכדור המגיע לשמאל לשחקן. רגל ימין וכתף ימין ניצבות קדימה, כאשר צדודית הגוף למול המתחרה, כף יד ימין אוחזת במחבט, מביאה אותו בתנועה מלמטה למעלה מעל גובה כתף שמאל, וחובטת בכדור, כאשר גב היד מופנה לעבר כיוון הכדור.
חבטת הנחתה(smash). מיועדת לכדורים גבוהים וכן למכת פתיחה. הגוף ניצב למול הכדור המגיע, יד ימין מביאה את המחבט אל אחורי הגב דרך הכתף, ומכה בו כאשר הוא מגיע מעל גוף השחקן. מכת הפתיחה היא למעשה מכת הנחתה.
*כאשר שחקנים שמאליים חובטים החבטה מבוצעת בצורה הפוכה (תמונת ראי).


תלבושת
את משחק הטניס נהוג לשחק בלבוש מסורתי - לגברים חולצה לבנה ומכנסיים לבנים קצרים עם כיסים, ולנשים חולצה לבנה וחצאית טניס קצרה (סיבה נוספת לכינוי 'הספורט הלבן'). בעבר היה נהוג לשחק בתלבושת המסורתית הלבנה בלבד אך החל משנות ה- 90 החלו שחקנים ללבוש תלבושות בצבעים נוספים (מלבד בטורניר וימבלדון בו שומרים על המסורת של לבוש לבן בלבד). המשחק משוחק בנעלי ספורט המותאמות במיוחד לאופי המשחק.


ויקיפדיה